החלטה בתיק תו"ב 34785-12-09

בפנ בקשת המבקשים לדחיית מועד כניסתם לתוקף של צווי הריסה, צווי התאמה וצווי איסור שימוש חורג לגבי המבנים נשוא גזה"ד שניתן ביום 14.10.10 בתיק עמק 34785-12-09 בימ"ש השלום בנתניה (להלן: "הצווים השיפוטיים") למשך תקופה של 14 חודשים נוספים מעבר למועד שנקבע לביצוע הצווים השיפוטיים שניתנו בגזר הדין מיום 14.10.10 בתיק עמק 34785-12-09 בימ"ש השלום בנתניה.

המבקשים בבקשתם מיום 19.09.11 ביקשו ליתן להם ארכה של 14 חודשים נוספים מעבר למועד שנקבע לביצוע הצווים השיפוטיים בגזר הדין מיום 14.10.10 מן הטעם שהפסיקו את השימושים בחלק מהמבנים נשוא גזר הדין והרסו את חלקם ולכן בקשתם מוגבלת, לטעמם, למספר מבנים ספציפיים אשר לצורך הסדרתם בהיתר, כך טענו, הגישו בקשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה עמק חפר לקבלת ההיתרים הנדרשים בחוק.

המבקשים טענו בבקשתם באשר לאותם המבנים לגביהם מתבקשת האורכה לצורך קבלת ההיתרים הנדרשים בחוק כדלקמן:

(1)        באשר לבנייה נשוא סעיף 4 (א) לגזר הדין - טוענים המבקשים כי הגישו למשרד החקלאות ולוועדה לתכנון ובניה המסמכים הדרושים ל"אישור" הבניה.

(2)        באשר לבניה נשוא סעיף 4 (ג) לגזר הדין - טוענים המבקשים כי הגישו לועדה לתכנון ובניה בקשה להיתר.

(3)        באשר לבניה נשוא סעיף 4 (ה)לגזר הדין - טענו המבקשים כי מעוניינים הם לנסות ולשלב את המבנה בתכנון החדש על מנת לחסוך את עלות הריסתו של המבנה.

(4)        באשר לבניה נשוא סעיף 4 (ז) לגזר הדין - טענו המבקשים כי הגישו בקשה להסדרת השימוש ולקבלת ההיתר הנדרש לכך.

(5)        באשר לבניה נשוא סעיף 4 (יא) לגזר הדין - טענו המבקשים כי הגישו בקשה להסדרת השימוש ולקבלת ההיתר הנדרש לכך.

בנסיבות אלו בהן, לטענת המבקשים, פועלים הם להסרת מלוא המחדלים נשוא גזר הדין מיום 14.10.10, מחדלים שבחלקם כבר הוסרו ובחלקם מטפלים הם לצורך קבלת ההיתרים הנדרשים בחוק, עתרו המבקשים לדחיית מועד כניסתם לתוקף של הצווים השיפוטיים נשוא גזר הדין מיום 14.10.10 למשך 14 חודשים לצורך קבלת היתר לבניה נשוא הצווים השיפוטיים המתייחסים למבנים אלו שעדיין לא הוסדרו בהיתר ולא נהרסו ושהם נשוא בקשתם.

המשיבה התנגדה לבקשה בציינה שביום 14.10.10 במסגרת הסדר טיעון שאומץ ע"י ביהמ"ש ניתן גזר דין כנגד המבקשים ובו הוצאו בין השאר צווי הריסה, צווי התאמה וצווי איסור שימוש חורג לגבי המבנים נשוא כתב האישום, הכל כמפורט בגזר הדין מיום 14.10.10 (להלן: "גזר הדין").

לגבי חלק מהמבנים נשוא גזר הדין ניתנה למבקשים במסגרת גזר הדין אורכה בת 12 חודשים מיום מתן גזר הדין לביצועם של הצווים השיפוטיים ולגבי חלק מהמבנים ניתנה למבקשים בגזר הדין אורכה בת 60 יום לביצוע הצווים השיפוטיים ולגבי חלק אחר של המבנים הורה ביהמ"ש בגזר הדין על צווי הריסה והפסקת שימוש מיידיים, הכל כמפורט ספציפית בגזר הדין.

המשיבה טענה כי אף שבבקשתם טוענים המבקשים כי הפסיקו את השימושים במבנים המפורטים בסעיפים 4 (י"ב), 4 (ט"ו), 4 (ט"ז), 4 (י"ז), 4 (י"ח) לגזר הדין הרי שמבדיקת המפקחת מיום 02.10.11 (דהיינו לאחר מועד הגשת בקשת המבקשים שבענייננו, בקשה שהוגשה כאמור ביום 19.09.11), עולה כי המבנה שפורט בסעיף 4 (י"ב) לכתב האישום משמש כמשרד בשטח של כ-13 מ"ר, המבנה שפורט בסעיף 4 (ט"ו) לכתב האישום משמש לאחסנת ציוד בשטח של כ-100 מ"ר, והמבנים שפורטו בסעיפים 4 (ט"ז 1, ט"ז 3, ט"ז 5) משמשים לאחסנה, המבנה שפורט בסעיף 4 (י"ז) משמש לאחסנת ציוד ביתי והמבנה שפורט בסעיף 4 (י"ח) משמש כיחידת מגורים בשטח של כ-54 מ"ר וזאת בניגוד לנטען על ידי המבקשים כי הופסק השימוש במבנים אלו - ודי בכך, טענה המשיבה, כדי לדחות בקשתם.

באשר לאותם מבנים לגביהם מתבקשת על ידי המבקשים הבקשה לעיכוב ביצוע הצווים השיפוטיים דהיינו המבנים נשוא סעיף 4 (א), 4 (ג), 4(ה), 4(ז), 4 (י"א) לגזר הדין טענה המשיבה כי אין בידי המבקשים עד היום היתר למבנים אלה, הבקשות להיתר שהוגשו על ידם אינן מקודמות ואינן עומדות בדרישות הוועדה המקומית לתכנון ובניה וציינה כי רשות הרישוי המקומית בישיבתה מס' 2009036 מיום 20.10.09 בעניינם של המבקשים קבעה כי הבקשה שהוגשה על ידם אינה מבהירה את נושא בקשה החל ממהות המבוקש, המשך אופן הצגת המבוקש בתשריטים וכלה בעמידת המבוקש בהוראות התכניות החלות על המקרקעין וכך גם נמצא כי המבנה המפורט בסעיף 4 (א) לכתב האישום אינו מוסדר כלל ולא הוגשה בגינו כל בקשה להכשרתו וזאת בניגוד לנטען על ידי המבקשים. עוד טענה המשיבה כי לגבי המבנה נשוא סעיף 4(ה) לכתב האישום לגביו טוענים המבקשים כי רובץ עליו צו הריסה ולפיכך עותרים הם לשלבו בהליך התכנון כדי לחסוך בעלויות הריסתו, הרי שבפועל עיון בגזר הדין מלמד שלמבנה זה לא הוצא כל צו הריסה אלא צו איסור שימוש חורג.

לטענת המשיבה אין בידי המבקשים היתר בניה ו/או היתר לשימושים נשוא גזר הדין וארוכה הדרך, אם בכלל, לקבלתם בפרט כשמדובר במבקשים אשר למעט עצם הגשת הבקשות להיתר לא פועלים לתיקונן או לקידומן של בקשות אלה ומשכך, לא העלו המבקשים כל נימוק המצדיק מתן אורכה נוספת מעבר לאותה אורכה נדיבה שקיבלו במסגרת גזר הדין שניתן. אין מדובר בעניינם של המבקשים במקרה חריג ויוצא דופן שבו יעוכב ביצוע צו שיפוטי אלא בהליך ארוך ומורכב כנטען על ידי המבקשים עצמם לצורך קידום הליכי רישוי ומשאין ההיתרים הנדרשים בחוק למבנים נשוא הצווים השיפוטיים נמצאים בהישג יד מיידי באופן שרק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב הוצאתם, יש לדחות בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע הצווים השיפוטיים.

עיינתי בבקשה ובאמור בה, בתגובת המשיבה לבקשה ובאמור בה ובתיק עמק 34785-12-09 בימ"ש השלום בנתניה על כל המצוי בו.

ביום 22.12.09  הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום בתיק עמק 34785-12-09 בית משפט השלום בנתניה בגין ביצוע עבודות בניה ושימושים ללא היתר ובסטיה מהיתרי בניה.

ביום 14.10.10 ניתן גזר דין במסגרתו אימץ בית המשפט הסדר טיעון שנערך בין הצדדים ובו, בין היתר, הוצאו צווי הריסה, צווי התאמה וצווי איסור שימוש חורג למבנים נשוא כתב האישום.

בגזר הדין שניתן כאמור ביום 14.10.10 ניתנו לנאשמים אורכות שונות לגבי מועדי ביצוע הצווים השיפוטיים שניתנו בגזר הדין. לגבי חלק מהמבנים ניתנה למבקשים אורכה בת 12 חודשים לביצוע הצווים השיפוטיים, לגבי חלק מהמבנים ניתנה למבקשים אורכה בת 60 יום לביצועם של הצווים השיפוטיים ולגבי חלק אחר של המבנים הורה ביהמ"ש בגזר הדין על צווי הריסה והפסקת שימוש מיידיים של הצווים השיפוטיים - הכל כמפורט בגזר הדין מיום 14.10.10.

בבקשתם שבענייננו, עותרים המבקשים לאורכה נוספת בת 14 חודשים (שנה וחודשיים!!!) לצורך מיצוי הליכים להכשרת הבניה והשימוש בה כשלטענתם הפסיקו שימושים בחלק מהמבנים נשוא גזר הדין, הרסו את חלקם ובקשתם הינה למתן עיכוב ביצוע צווים שיפוטיים למספר מבנים ספציפיים אשר לצורך הסדרתם נטען כי הוגשה בקשה להיתרים הנדרשים בחוק והנושא בטיפול כשבקשתם מתייחסת לבניה נשוא סעיף 4 (א), 4 (ג), 4 (ה), 4(ז), 4 (י"א) לגזר הדין.